עם השנים הפכתי תחביב למקצוע "מכובד", כתסריטאית ומנחה לקולנוע טיפולי, אבל התשוקה למילים של כאן ועכשיו נתנה אותותיה. מול עיוותים וחוסר צדק שנחשפתי אליהם במציאות המורכבת של חיינו כאן, מצאתי בי רצון להנכיח במילים את עולמם של "ילדויות שקופות".

ילדויות שלא נשמעו עדיין די , במרחב הספרותי הישראלי.

 

זכיתי ומתוך התשוקה הבוערת הזו, הוצאתי ב"ה שני ספרי ילדים שכאלה. הראשון - "הילד השלושה עשר", בהשראתם של נכדי החלוצים הקטנים מתיישבי הגבעות.

והשני, "יותם הקסאם ואני" - לכבודם של ילדיהם הגיבורים של חברותי  בעוטף.  כן, כן, אלו שהיום הם בעין הסערה והאימה...